בתקופה של אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים, הציבור הדתי-לאומי בישראל עומד בפני בחירות לא פשוטות בנוגע לייצוגו הפוליטי. בשנים האחרונות עלו שאלות בנוגע לדרכה ולערכיה של הציונות הדתית, במיוחד על רקע חילוקי הדעות בין מנהיגים כמו בצלאל סמוטריץ' ונפתלי בנט.
הוויכוח הפוליטי בין בנט לסמוטריץ' בולט במיוחד סביב סוגיית ההשתלבות בקואליציות שונות. נפתלי בנט, שבעבר נמנה עם המחנה הדתי-לאומי, בחר להקים ממשלה עם מפלגות מהמרכז, מהשמאל ומפלגות ערביות. מהלך זה עורר מחלוקת חריפה בקרב חלק מהציבור הדתי-לאומי, אשר ראו בכך התרחקות מהשיח המסורתי של המחנה ואף בגידה בערכים המרכזיים של הציונות הדתית.
הביקורת נגד בנט התמקדה במיוחד בהחלטתו לשתף פעולה עם מפלגות מהשמאל ועם מפלגת רע"מ, כאשר היו שניסחו זאת כ"חציית קווים אדומים" והפרת הבטחות לבוחרים. מתנגדים טענו שבנט הבטיח במהלך קמפיין הבחירות שלא יקים ממשלה עם יאיר לפיד ולא יסתמך על קולות מפלגות ערביות, אך בסופו של דבר עשה זאת, מה שעורר תחושת אכזבה ואובדן אמון בקרב חלק מהציבור הדתי-לאומי. המבקרים ראו בצעד זה פגיעה בתחושת השייכות ובאמון כלפי הנהגת המחנה הדתי-לאומי, וכן חשש מהשלכות מדיניות וביטחוניות.
עבור רבים במגזר הדתי-לאומי, ההחלטות שקיבל סימלו התרחקות מהערכים עליהם גדל המחנה ומהקו האידיאולוגי שהוביל אותו בעבר.
מנגד, בצלאל סמוטריץ' ומפלגת הציונות הדתית הדגישו את מחויבותם לערכים הדתיים-לאומיים, לשמירה על אחדות מחנה הימין ולפעולות בשטח בנושאים כמו פיתוח הפריפריה, תמיכה במילואימניקים וחקיקה בנושאי דת ומדינה. סמוטריץ' הביע פעמים רבות עמדה ברורה נגד שיתופי פעולה עם מפלגות שאינן מזוהות עם הימין או עם הציבור הדתי-לאומי.
בסקרים האחרונים, מפלגת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ' מקבלת מספר מנדטים שמציב אותה מעל אחוז החסימה, ומצביע על המשך רלוונטיותה בקרב הציבור הדתי-לאומי. במקביל, יוזמותיו של סמוטריץ' כשר אוצר – כמו תוכניות כלכליות לטובת המילואימניקים, השקעות בפריפריה ומדיניות כלכלית שמדגישה שוויון – זוכות להד תקשורתי ולהערכה מצד חלק מהבוחרים.
בני הציונות הדתית יודעים מי יכול להוביל את העגלה המלאה של תורה ועבודה, ומי ריק מתוכן ומנסה לייצר פייק של תורה ועבודה אבל באמת מייצג ערכים ליברלים חילוניים.
סמוטריץ ימשיך להאבק למען ארץ ישראל ותורת ישראל בזמן שבנט וחבריו ינסו כל הזמן לעשות ספינים פולטיים
